מיסוי הוא מבחן ה-AI הקשה ביותר
דיני מס מציבים ל-AI משפטי מבחן לא נוח כי הם מתגמלים ודאות. תשובה אינה משכנעת כי היא נשמעת נכון; היא משכנעת כי חוק, תקנה, החלטה או פסק דין אכן אומרים את מה שעורך הדין טוען.
זו אינה עמדה נגד AI. זו עמדה נגד האצלת אחריות. AI יכול לסכם, לנסח, להשוות ולהאיץ. הוא אינו יכול למלא במקום עורך הדין את חובת אימות האסמכתאות.
בעיית ההזיה היא בעיית סמכות
ציטוטים מומצאים הם הכשל הברור, אך לא היחיד. מודל יכול לצטט פסק דין אמיתי לטענה שגויה, להשמיט תקנה מגבילה, לבלבל הנחיה שבוטלה עם דין עדכני או למחוק הבחנה תחומית חשובה.
הסיכון המעשי הוא הפיתוי. התשובה נראית שלמה, מקצועית וקוהרנטית. דווקא לכן צריך לבדוק אותה. תוקף משפטי מגיע ממקורות, לא מסגנון.
איך נראה תהליך אימות
תהליך AI רציני במיסוי צריך להפריד בין ניסוח לבין בדיקת אסמכתאות. להשתמש בכלי למיפוי ולניסוח, ואז לאמת עצמאית כל מקור במאגרי דין ראשוניים, ולתעד מי בדק ומה השתנה.